שאלות ותשובות למשתמשי מוזיקה

ארגון לניהול זכויות יוצרים ו/או זכויות מבצעים, הינו ארגון אשר מאגד את סוגי היוצרים השונים ו/או המבצעים תחת ארגון גג אחד.
ארגון כזה, פועל, בין היתר, לשמור על מעמד הזכויות של מיוצגיו, ומשמש כגורם יעיל, כמי שמעניק בצורה מרוכזת הרשאות שימוש במאגר יצירות ו/או מאגר ביצועים למשתמשים, וגביית דמי הרישוי בגין אותם הרשאות וחלוקתם למיוצגים.
בישראל, ישנם מספר תאגידים לניהול משותף של זכויות, אשר כל אחד מהם מייצג סוג אחר של בעלי זכויות.
לרוב, המשתמשים יהיו צריכים להסדיר רישיונות מול כמה מהארגונים לניהול משותף עבור השימוש ביצירות, כאשר מובהר כי אין בהסדרת רישוי עם ארגון אחד לפטור מחובת הסדרת הרישוי עם ארגון אחר.
כך למשל, עבור שימוש בהקלטת קול מוסיקאלית, יש להסדיר רישיון עם :
הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית או הפדרציה לתקליטים וקלטות–עבור הזכויות של בעל הקלטת הקול (המפיק).
ארגון אקו"ם – עבור הזכויות של המלחין, כותב המילים והמעבד.
אשכולות ועיל"ם – עבור הביצועים של הזמרים והנגנים.
כדי להקל על המשתמשים, נוהגים הארגונים להעניק רישיון גורף (הנקרא גם "רישיון שמיכה") עבור הזכות לשימוש בכלל הרפרטואר השייך לכל ארגון.

הארגונים לניהול משותף בישראל הם:

הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ – ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים בהקלטות קול מוסיקליות ישראליות של מפיקים עצמאיים וחברות תקליטים.

הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ – ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים בהקלטות קול מוסיקליות שעיקרן של חברות התקליטים הגדולות בישראל ובחו"ל.

אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים ומוסיקאים- ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים של המשוררים, המלחינים והמעבדים המוסיקליים.

תל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, המייצגת זכויות יוצרים של תסריטאים ובימאים ישראליים.

אשכולות – ארגון לניהול משותף של זכויות מבצעים, שהינם זמרים בישראל.

עילם – ארגון לניהול משותף של זכויות מבצעים, שהינם נגנים בישראל.

ויצוין, כי הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ ואקו"ם בע"מ הוכרזו ע"י בית הדין להגבלים עסקיים כמונופול ואילו הפי"ל הוכרזה כהגבל עסקי.

זכות יוצרים ביצירה היא, מחד, הזכות הבלעדית לעשות ביצירה פעולות שונות, ומאידך, הזכות למנוע מאדם אחר לעשות ביצירה פעולות שונות.
מכוח 'זכויות היוצרים' מוענקת הגנה לבעל הזכויות ביצירה, מפני שימוש שלא בהסכמתו, ובלבד שהיצירה מקורית וקובעה בדרך כלשהי.
יצירה יכולה להיות ספר, לחן, מילות שיר, ציורים, תקליט, מחזה, יצירה קולנועית ועוד.
למעשה כל יוצר יצירה זכאי לקבל תמורה הוגנת בשל השימוש ביצירתו. זה נעשה בכדי לספק תמריץ ליוצרים להמשיך וליצור ולפתח את היצירה והתרבות בבחינת "אם אין קמח אין תורה".
זכויות היוצרים ביצירות ניתנות למכירה ו/או להעברה, אך לשם כך נדרש מסמך בכתב, מכוח סעיף 37(ג) לחוק זכות יוצרים.
דרך מקובלת יותר הינה, הענקת רישיונות לצדדים שלישיים לשימושים שונים ביצירות, כאשר ניתן להגביל רישיונות אלה בזמן, במקום (לשטח טריטוריאלי מסוים), בלעדי או במקביל וכדומה.
באופן זה, היוצר ו/או בעל הזכויות ממשיך להחזיק בבעלות על יצירתו, ויחד עם זאת נותן רישיון שימוש מוגבל לאחר.
תקופת זכות יוצרים תהיה למשך חיי היוצר וממשיכה ליורשיו לתקופה של עד 70 שנים לאחר מות היוצר.
בעבר, זכות היוצרים בתקליט הייתה מוגבלת לתקופה של 50 שנים. אולם, החוק תוקן, וכיום קובע, כי זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של 70 שנים ממועד יצירת התקליט ו/או באם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – לתקופה של 70 שנים ממועד פרסומו. אולם, אם מפיק התקליט לא הוציא כמות מספקת של עותקים לרשות הציבור ו/או לא העמידו לרשות הציבור, תפקע זכותו בתום 50 שנים ממועד יצירת התקליט, או באם התקליט פורסם רק לאחר שנתיים ממועד יצירתו, בתום 50 שנים ממועד פרסומו.
לאחר חלוף פרק הזמן שבו היצירה מוגנת היא הופכת לנחלת הכלל.
זכויות היוצרים בארץ היו מוגנות בעבר על ידי חוק מנדטורי ישן משנת 1911 בשם חוק זכות יוצרים, ולאחר מכן בשנת 1924 נחקקה פקודה מנדטורית ישנה שנקראה פקודת זכויות יוצרים. החוקים שנחקקו במאה הקודמת היו ישנים ולא מעודכנים.
לפיכך, בשנת 2007 נחקק בכנסת ישראל חוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007 שחידש ועדכן את היקף זכויות היוצרים ואופן השמירה עליה. חוק זה תוקן גם בשנת 2019.

ביצירה אחת יכולים להיות מעורבים מספר יוצרים.

כך, למשל בשיר, יש את היוצר שכתב את המילים, היוצר שהלחין את הלחן ואת המעבד שעיבד את המוסיקה. לכך, מתווספים גם זכויות המבצעים – הזמר ששר ומבצע את היצירה, הנגן שמנגן ומבצע את המוסיקה וכמובן, בעל הזכויות בטביעה (בהקלטה) של כל המכלול- המפיק של הקלטת הקול.

לכל יוצר ומבצע יש זכויות יוצרים ומבצעים ביצירה ובביצוע שלו, לפי העניין.
יוצרים ומבצעים אלו מאוגדים בארגונים לניהול זכויות.

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר לקבל את הקרדיט המתאים על יצירתו וכי שמו יקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. כמו כן היוצר זכאי כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכול אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

הזכות המוסרית של היוצר, הינה אישית ואינה ניתנת להעברה, וזאת בשונה מהזכות הכלכלית הנובעת מזכויות היוצרים.

חובתו של כל בית עסק שמשמיע מוסיקה בפומבי להסדיר רישיון השמעה פומבית.

כדי להקל על המשתמש מפניה לכל אחד מבעלי זכויות היוצרים באופן פרטני יוכל לפנות לכל אחד מהגופים המעניקים רישיונות להשמעה בציבור :

• הפי"ל – פדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ – הינו ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים בהקלטות קול מוסיקליות של חברות תקליטים ומפיקים ישראליים עצמאיים.
• הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ – ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות מוקלטות של מפיקים שונים לרוב מאת חברות התקליטים הגדולות בישראל ובחו"ל.
• אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים ומוסיקאים- אגודה לניהול משותף של זכויות יוצרים כגון: מלחינים, משוררים, מעבדים מוסיקליים.
• אשכולות – ארגון המייצג את הזמרים המבצעים בישראל.
• עילם – ארגון המייצג את הנגנים המבצעים בישראל.

כל עסק שמשמיע מוסיקה המוגנת תחת זכויות יוצרים על פי החוק מחויב לקבל את אישורם של בעלי  הזכויות (כותבים, מלחינים, מבצעים, נגנים ומפיקים).

לשם הקלה על משתמשים העושים שימוש קבוע בזכויות יוצרים נוהגים הארגונים להעניק רישיון גורף (הנקרא גם "רישיון שמיכה") עבור הזכות לשימוש בכלל הרפרטואר השייך לכל ארגון, לשנה קלנדארית.

שידור של יצירה הוא העברה קווית, אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור.  זוהי אחת מהזכויות המוגנות של היוצר הזכאי שלא ישדרו את יצירתו ללא הסכמתו.

שילוב של הקלטה מוסיקאלית קולית, במלואה או בחלקה, ביצירת וידאו קליפ ויזואלית מהווה מימוש של זכות הסינכרוניזציה.

ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר. זוהי אחת מהזכויות המוגנות של היוצר הזכאי שלא יבצעו בפומבי את יצירתו ללא הסכמתו.

שעתוק הינו תהליך ההעתקה של היצירה המוסיקאלית המקורית מתבניתה המקורית לתבנית חדשה המותאמת לצורך השימוש (מחשב, טלפון).

פעולת השעתוק ללא אישורו של בעל זכות היוצרים – אסורה!!!!

הפרה של זכות יוצרים היא שימוש ביצירה ללא רשות בעליה באחת מהדרכים שנקבעו בחוק זכות יוצרים, כגון בהעמדתה לרשות הציבור, בשכפולה, העתקתה, בפרסומה, ביצועה בפומבי, שידורה, עיבודה, השכרתה השאלתה ועוד.

חוק זכות יוצרים מעניק לבעל זכות היוצרים פיצוי סטאטוטורי (סעיף 56 א') ללא צורך בהוכחת נזק שנגרם כתוצאה משימוש אסור ביצירה, עד לסכום של 100,000 ש"ח בגין כל הפרה של זכות יוצרים. ובמישור הפלילי קבועים מאסר של עד 5 שנים ואף קנסות כספיים גבוהים לעניין החזקה ו/או מכירה ו/או השכרה ו/או הפצת עותק מפר של יצירה ועוד.

פיראט הינו מי שמבצע או מאפשר ייצור או שעתוק של עותקים של רשומות קול ללא הרשאה כדין מאת בעלי הזכויות וכן מבצע או מאפשר מכירה, הפצה או העמדה לרשות הציבור של עותקי אלו.

פיראט הוא גם מי שמעמיד לרשות הציבור קבצים ו/או תכנים המוגנים בזכויות יוצרים, באופן מקוון, באמצעות גניבתם, המרתם ו/או קידודם, כך שניתן יהיה להפיצם ברשת, ולהורידם לפורמטים השונים.

עפ"י תנאי הפעילות של הפי"ל לכל מיוצג הזכות להחריג שימושים מסוימים בהקלטות (כגון סינכרוניזציה,  webcasting , streaming on demand  וכו') כך שהפי"ל לא תהיה רשאית  להעניק בהם רישיונות.

מובהר כי בהעדר הודעת החרגה של המיוצג, הפי"ל רשאית להעניק רישיונות בהקלטות, לכל השימושים בהתאם לתנאי פעילותה.

תקליטור שנקנה כדין מקנה לבעליו רשות להשתמש בו אך ורק לצרכיו הפרטיים ובשום אופן לא לצורך השמעה פומבית שלה הוא נדרש לאישורו של בעל הזכות.

בעלים ו/או מנהלי עסקים המשמיעים מוסיקה בתחומי העסק, מבלי שרכשו רישיון לכך, מפרים את זכויות היוצרים ועלולים למצוא עצמם נתבעים בהליך אזרחי.

אצל חלק מהמשתמשים השימוש ביצירה מהווה חלק עיקרי מהעיסוק שלהם כמו תחנת רדיו המשדרת שירים כמעט ללא הפסקה.

לחלק אחר מהמשתמשים השימוש ביצירה הוא משני כמו ביצוע בפומבי של היצירה הבוקע מתוך טלוויזיה המצויה בחדר המתנה של מרפאת שיניים.

ברור כי השימוש ביצירה במסגרת מרפאת שיניים אינו מהווה חלק עיקרי ומהותי מהעסק של המשתמש, כמו תחנת רדיו אולם עפ"י החוק שני המשתמשים חייבים לקבל את הסכמת היוצר לעשות שימוש ביצירה.